משימות — עבודה שהיא לא שורה אחת
למשימה ב-Kordox יש עמוד משלה. לעבודה אמיתית יש תיאור, כמה חלקים נעים, אנשים שמחכים לה ומשהו שהיא עצמה מחכה לו — כותרת ותיבת סימון לא היו מספיקות.
עמוד המשימה
לכל משימה יש כתובת משלה — /tasks/<id> — אפשר לקשר אליה מכל מקום: מאימייל, ממסמך, מפריט ב-Triage, מהודעה לעמית. העתקת קישור בפינה מעתיקה את הכתובת.
הרשימה משימות והעבודה שלי פותחות משימה בפאנל צדדי להצצה מהירה. לעמוד המלא — לחצו על הכותרת.
התיאור
התיאור משתמש באותו עורך בלוקים כמו Docs: הקלידו / בשורה ריקה לכותרות, רשימות, טבלאות, פאנלים, קוד, תמונות וקבצים מצורפים. כך התיאור נמצא איפה שהעבודה, ולא במסמך שצריך לחפש אחר כך.
תת-משימות ורשימות סימון
אלה לא אותו דבר, ובכוונה:
- רשימת סימון בתוך התיאור היא פתק לעצמכם. אף אחד לא משויך אליה ושום דבר לא מדווח עליה.
- תת-משימה היא עבודה. יש לה שורה משלה, אפשר לסמן אותה כבוצעה, והיא נספרת בסרגל ההתקדמות של המשימה.
אם כתבתם רשימת סימון והתברר שזו עבודה אמיתית, Kordox מציע להוסיף את השורות כתת-משימות במקום להקליד הכול מחדש.
למה המשימה מחכה
לחלק תלויות יש שני צדדים: מה חוסם את המשימה, ומה חסום על ידה. חוסם מוסיפים דרך חיפוש. Kordox לא ייצור מעגל.
זה חשוב כי על לוח, משימה חסומה ומשימה שאף אחד לא התחיל נראות בדיוק אותו דבר. עכשיו כבר לא.
מאפיינים
בצד: אחראי, מיזם, סטטוס, עדיפות, תאריכי יעד והתחלה, תוויות, תזכורות וכל שדה מותאם שסוג המשימה של המיזם מגדיר.
מאמץ הוא הערכה בדקות, והוא יושב ליד הזמן שנרשם בפועל. מעל ההערכה הסרגל הופך לאדום.
קישור משימה ללקוח
משימה יכולה להצביע על רשומה — לקוח, ליד, עסקה. השתמשו בפקד הקישור במאפיינים וחפשו את הרשומה.
בעמוד הלקוח, המשימות שמצביעות עליו מופיעות תחת משימות (Missions). זה אותו דבר מהצד השני: "משימה" כזו היא פשוט משימה שמקושרת ללקוח. לחיצה פותחת את עמוד המשימה.
מקלדת
בהעבודה שלי אפשר לעבור על תור בלי לגעת בעכבר:
| מקש | מה זה עושה |
|---|---|
| J / ↓ | המשימה הבאה |
| K / ↑ | המשימה הקודמת |
| רווח | הצצה למשימה שמתחת לסמן |
| Enter | פתיחת העמוד המלא |
| Esc | סגירת ההצצה |
כשההצצה פתוחה, J ו-K מזיזים את ההצצה עצמה — אין צורך לסגור ולפתוח פאנל בשביל הפריט הבא. בזמן הקלדה הקיצורים לא מפריעים.
דיון ועוקבים
לכל משימה יש שרשור תגובות. מי שעוקב אחרי המשימה מקבל התראה כשמתפרסמת תגובה, כך שהשיחה לא תלויה בזה שמישהו יזכור להיכנס ולבדוק.